תלמוד ירושלמי כלאים
אִיסִּי בֶּן עֲקַבְּיָה אוֹמֵר אָסוּר לִרְכֹּב עַל גַּבֵּי פִרְדָּה מִקַּל וַחוֹמֶר. וּמַה אִם בִּבְגָדִים שֶׁאַתְּ מוּתָּר לִלְבּוֹשׁ זֶה עַל זֶה אַתְּ אָסוּר בְּתַעֲרוּבָתָן. בְּהֵמָה שֶׁאַתְּ אָסוּר לְהַנְהִיג בָּהּ בְּזוֹ עִם זוֹ לֹא כָּל־שֶׁכֵּן אַתְּ אָסוּר לִרְכּוֹב עָלֶיהָ. וְהָא כְּתִיב וַיִּרְכְּבוּ אִישׁ עַל פִּרְדּוֹ וַיָּנוּסוּ. אֵין לְמֵדִין מִן הַמַּלְכוּת. וְהָא כְתִיב וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי. בִּרְיָה מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית הָֽיְתָה.